בגיל 12, בשנת 1993 נישאה רבקה (שם בדוי) במדינת אויב, בנישואים כפויים, למבוגר אלים שאנס אותה כבר מהלילה הראשון, היכה אותה והתעלל בה. היא ילדה לו שישה ילדים, וחייה היו גיהינום. באחד הימים הוא רצח את האחיין שלה ואמר לה שהיא הבאה בתור. היא הצליחה להימלט ובמבצע מסובך של הסוכנות היהודית להביא את ילדיה, דרך ארה"ב לישראל. הבעל המתעלל נשאר במדינת האויב והתאסלם.
רבקה, שהייתה רק בשנות השלושים לחייה, נותרה עגונה מבלי שום יכולת לקבל גט. הקשר עם מדינת האויב הפך למסובך יותר ויותר, והבעל שכאמור התאסלם בינתיים סירב לשמוע על ניתנת גט. אגף העגונות של בתי הדין ניסה להגיע בדרכים שונות אך ללא הועיל.
כאשר הגיעה רבקה למשרדי יד לאישה, הדברים נראו לכאורה, אבודים, אך טו"ר ועו"ד תהילה כהן שלקחה את התיק של רבקה לידיה החליטה להילחם ולא נחה עד אשר מצאה את הדיין שיסכים לקחת את התיק הזה לידיו ולפעול לביטול הקידושין, שכן לא הייתה שום אופציה אחרת להתיר אותה מעגינותה. כחמש שנים היא הלכה עם התיק של רבקה ממקום למקום עד אשר מצאה את האדם הנכון. היה זה אב בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, הרב אבירן יצחק הלוי. הרב הלוי ערך תחקיר מעמיק ביותר ובחן את כל הפרטים בפרשה, כולל מציאות החיים של היהודים בכפר של רבקה, וכל פרטי הקידושין. בסופו של דבר הצליח לבטל את טקס הנישואין על בסיס תשעה עשר נימוקים הלכתיים. בין השאר הוא מצא פסול בכשרות העדים, באופן ובמהלך הקידושין, בכשרותו וכשירותו של מסדר הקידושין, בעובדה שהבעל המיר את דתו והתאסלם וכמובן בטענת האישה לנישואין בעל כורחה.
לו לא הייתה מגיעה רבקה ליד לאישה, קרוב לוודאי שהייתה עגונה עד היום. הטיפול המסור של טו"ר תהילה כהן בתיק שלה, והלווי המקצועי של עו"ס תרצה קרניאל והתמיכה בה, הביאו לסוף טוב בסיפור הסבוך של רבקה.
